יום שני, 11 במרץ 2013

בלוג בכתה: למה כן, למה לא? (בטח שכן!!)


אתמול הצגתי בהשתלמות במודיעין את הבלוג שאני עורכת עם תלמידותי (ותודה לתמר רוט שאיפשרה לי לחלוק את ההנאה וההתלבטויות מהעשיה הזאת).
מאחר שזה בלוג שלי עם הכתה, והבנות עורכות וכותבות יחד אתי, אני לא יכולה לשלוח למורים אישור צפיה. אז פתחתי בלוג נוסף, והכנסתי אליו כמה רשומות ודוגמאות לדברים שעשיתי, ללא תוצרים של התלמידות.

בדקות המעטות שהיו לנו עלו הסתייגויות ומחשבות ושאלות, ואני רוצה להתייחס אליהן כאן, כי גם אני עדיין לא סגורה לגמרי על דרך העבודה הזאת.

איך זה עובד?
כל התלמידות שלי רשומות בבלוג כבעלות הרשאת כתיבה ועריכה (ולא צופות ומגיבות בלבד. ההרשאות נתונות להחלט שלי  כמנהלת הבלוג).
השתלבות הבלוג בשיעורים השוטפים - אני מכניסה חלק מהרשומות - כל סרט, מפה, קישור וכיו"ב שהקרנתי בכתה, נכנס לבלוג. לעתים אני מכניסה רשומת הסבר, מאמר ועוד.
הבנות אחראיות גם הן לעדכון הבלוג. יש תורנות וכל שיעור מסוכם בידי אחת הבנות ונכנס לבלוג. בכך נוצרת מחברת משותפת, כיתתית, לפי הסדר, שאפשר להשלים ממנה את מה שהיה בשיעור, להתעדכן, ללמוד לבחינה.
השתלבות הבלוג בעבודות - אני מכניסה לבלוג שאלות בגרות והבנות חייבות לענות כמגיבות על מספר שאלות בכל מחצית, מנושאים שונים. אני בודקת ומגיבה בבלוג. אחת לשבועיים-שלושה מתעדכנות השאלות.
משימות - מוגשות בחלקן דרך הבלוג, ובחלקן - מועלות לבלוג (דוגמאות ברשומות הבאות).
סילבוס, דרך חישוב ציון שנתי, קישורים לאתרים מעניינים - כל אלה נמצאים באופן קבוע לצד הרשומות.

למה לא בלוג?
כי זה המון עבודה. אני ממש לא מכחישה את העובדה הזאת.
כי זה מחייב אותי להגיב להרבה יותר עבודות, שאלות, משימות מאשר הוראה "רגילה" - וחמור מכך, להגיב מהר.
כי לא תמיד יש לתלמידות נגישות למחשב ואינטרנט, במיוחד אם הן בפנימיה.
כי יש התנגדות של התלמידות שלי (הרי גם הן עובדות יותר מאשר בכל דרך אחרת...)

אז למה כן?
כי הבנות שותפות פעילות בכתיבה, וכשכותבים לאחרים - לומדים להתנסח, לחשוב, להגיב.
כי מדובר בחידוש מעניין. גם עבורי. אני מלמדת את אותה יחידה שנה אחר שנה, ומוכרחה להתחדש. וגם לבנות. אם מורים נופים היו עושים את זה, כנראה היתה פחות התלהבות (או, כפי שאמרה לי תלמידה: אל תראי את הבלוג למורים האחרים, שלא כולם יתחילו לעשות לנו ככה...")
כי הן ממילא משוטטות באינטרנט בלי סוף, אז שישוטטו קצת "עם סיבה".
והכי חשוב, כי זה העולם של היום. כישורי החיפוש, התגובה, העבודה המשותפת, השיתוף (כלי ווב-2) - הם חלק מהמיומנויות שצריך לחנך אליהן, לדעתי (והנה קישור לדוגמא לשימושיהם הפדגוגיים, והתייחסות לשילוב הטכנולוגיה בחינוך ויש כמובן עוד אינסוף חומר לקרוא). ואל תגידו לי ש"התלמידים יודעים להשתמש ברשת הרבה יותר טוב מאיתנו", כי זה נכון לגבי הורדת סרטים ושירים - אבל לא לגבי חיפוש מידע מושכל ויעיל ושימוש בו, ולא לגבי כלי עבודה שיתופיים, כלומר - הם לא יודעים לנצל את כלי הרשת בצורה נכונה ויעילה, ואנחנו יכולים (וצריכים) ללמד אותם לעשות זאת.

גילוי נאות: אני מלמדת באולפנת "טליה" - והתלמידות שלי מחוננות ומצטיינות. אבל זה המקום לומר שההתנסות הראשונה שלי בכלי תיקשוב (לוח אינטראקטיבי, מסמכים שיתופיים של גוגל, אפילו קבוצת מייל כיתתית) נעשו במסגרת כיתות מב"ר, וזה הלך נהדר. אחרי הכל, גם תלמידי מב"ר גולשים באינטרנט, לא פחות מהתלמידים המצטיינים... והאמת היא, שמה שאני עושה מתאים לכל כיתה, בכל רמה, בכל שלב. משום שכאמור, המיומנויות שמוקנות לתלמידותי - הן מיומנויות שכל מורה מתאמץ להקנות לתלמידיו. ולכן, כשאני מחפשת דרכים לאתגר, לגרום למחשבה, לחשוב על החשיבה - התיקשוב הוא דרך מצוינת.

וחשוב לי לומר, שאפשר להתחיל בקטן. אפשר להתחיל עם בלוג ליחידת הוראה אחת. אפשר להתחיל עם עבודה שיתופית באמצעות כונן גוגל. אפשר לעשות פוסטר משותף, ליצור פלייליסט ביוטיוב - לא חייבים להסתער על הטכנולוגיה בבת אחת. 


יום ראשון, 10 במרץ 2013

הסזון ותנועת המרי: מהפך - פוסט מלווה שיעור


דצמבר 1944 - פברואר 1945: עונת ה"סזון" - המוסדות הלאומיים מנהלים, באמצעות ההגנה והפלמ"ח, מאבק באצ"ל, במטרה להפסיק את מאבקו בבריטים. המאבק כולל מעקב אחרי אנשי אצ"ל, חטיפות, חקירות ועינויים, הסגרה לבריטים, פיטורין ממקומות עבודה וגירוש ממקומות יישוב. למעשה, הסזון בא לענות על שאלה גדולה יותר משאלת המאבק בבריטים - שאלת הכפיפות למרות מוסדות היישוב הנבחרים. כך כותב חיים וייצמן לראש ממשלת בריטניה:        "שיתוף-הפעולה שלנו עם השלטונות בחיסול הטרור נמשך באופן משביע רצון. 500 שמות של חשודים כבר נמסרו   למשטרה וכתוצאה מכך נעצרו יותר מ-250. שיתוף הפעולה נעשה גם בצורות אחרות" (וייצמן אל צ'רצ'יל, PRO CAB66/59/wp(44)746, וכן אייל, מאינטיפאדה למרד, עמוד 201). וכך מספר איש האצ"ל אליהו לנקין בזכרונותיו:        " כשיצאתי מחדרי שברחוב המלך-ג'ורג', ראיתי שני בחורים עומדים בחדר-המדרגות. הכרתים יפה. עברתי על פניהם ויצאתי לרחוב. הם הלכו אחרי. החשתי צעדי וחציתי את הרחוב. הם השיגוני בפינת רחוב בן-יהודה, התנפלו מאחור ותפסוני בידי. מיד הופיעו עוד מספר בחורים. גם מונית עמדה מוכנה. כמה דקות נסיעה ואנחנו בתחנת המשטרה שבמחנה-יהודה. אחד מהם ִצלצל ל-.C.I.D, הודיע באנגלית רצוצה על 'הצלחתו' וביקשם לבוא מיד. עוד דקות מספר ובפתח תחנת-המשטרה נעצרה מכונית. קציני הבולשת הבריטית, קרטיס והאמילטון, נכנסו פנימה ואני נמסרתי לידיהם. הבחורים בני-עמי הסתלקו. הם גמרו את מלאכתם" (אליהו לנקין, סיפורו של מפקד אלטלנה, עמ' 88).                                                                * למעוניינות - הרחבה בנושא הסזון: ספר של יהודה לפידות באתר "דעת" אוגוסט 1945 - יוני 1946: "תנועת המרי העברי" - תקופת פעילותו של ארגון-גג של המחתרות (ההגנה על כל שלוחותיה, האצ"ל והלח"י) לתיאום ההתנגדות המזוינת לשלטון הבריטי. כך מתוארת פעילות התנועה בויקיפדיה:        במשך קיומה של "תנועת המרי העברי" בוצעו 11 פעולות גדולות, שמונה מהן על ידי הפלמ"ח מטעם ההגנה, ושלוש על ידי האצ"ל והלח"י, בנוסף לפעולות קטנות רבות. הבולטות בפעולות אלה היו שחרור 200מעפילים ממחנה המעצר בעתלית, פיצוץ מסילות ברזל ותחנת רכבת בליל הרכבותההתקפה על בתי המלאכה של הרכבתפיצוץ עשרות מטוסים בריטיים בשדות התעופה בלוד, קסטינה (חצור) וסירקין על ידי אנשי לח"י ואצ"ל, התקפות על תחנות משטרה בריטיות (ובהן ברמת גן), פיצוץ תחנות הרדאר על הר הכרמל, פיצוץ אחד-עשר גשרים ברחבי הארץ בליל הגשרים ופיצוץ מלון המלך דוד.                                                              * על תנועת המרי באתר האצ"ל איך ניתן להסביר את המהפך - מרדיפה לשיתוף פעולה? 
הקריקטורה וההסבר לקוחים מתוך: שגיא, נחום. המאה העשרים בראי הקריקטורה הפוליטית: סוגיות שונות, תל, ירושלים תשס"ג
ומה קורה ליחסים שבין המחתרות? לקריאת הכתבה "ראשי ההגנה, האצ"ל והלח"י סביב שולחן עגול"

יום שלישי, 8 בינואר 2013

דוגמא למשימה שניתנה לבנות, תוצאותיה הוטמעו בבלוג ומשוב כיתתי (בשונה מאישי!) ניתן דרכו גם כן

לפני שאתם קוראים את המשימות:
אני משאירה את כל המשימות בבלוג של הכתה. שיהיה למה לחזור.
את המצגות שעשו במסגרת "רבותי, ההסטוריה חוזרת?" פרסמתי ברשומה בבלוג, בצורת "אלבומים" נפתחים - וזו הדוגמא שתראו.
עבודה אחרת, שעניינה היה לימוד עצמי של מושגים, לקחה על עצמה אחת התלמידות לרכז: היא ביקשה שכל אחת תשלח אליה כמה תשובות טובות, והכניסה בעצמה רשומה המרכזת אותן.

והנה המשימה שבחרתי להדגים:


רבותי, ההסטוריה חוזרת?! 

עבודת סיכום לנושא היישוב היהודי בא"י בין שתי מלחמות העולם

עבודת הסיכום תיעשה בקבוצות של שלוש בנות, ותוגש כמצגת מסכמת + קובץ וורד המתאר את תהליך העבודה.
העבודה תיעשה בבית ובשיעורי ההסטוריה בשבוע פרשת "תולדות" ותוגש עד יום שלישי, ו' בכסלו, 20.11.12. ציון העבודה יהווה 20% מציון המחצית ו-10% מהציון השנתי.
המשימה: קיבלתן נושא קבוצתי (אחד מבין הנושאים הבאים: עליה, התיישבות, מאורעות, ארגוני הגנה, מדיניות בריטית)

א. משימה קבוצתית:

עליכן להכין מצגת שתכיל מקורות והסברים אשר יענו על השאלה: רבותי, ההסטוריה חוזרת? - באיזו מידה ניתן לראות בהתרחשויות ביישוב היהודי בין מלחמות העולם סידרת אירועים החוזרת על עצמה באופן מחזורי? באיזו מידה לא? - יש להתמקד בנושא הקבוצתי בלבד ולענות על השאלה רק מנקודת המבט של נושא זה. המצגת תכלול: 1. דף פתיחה - יכיל את כותרת העבודה, את הנושא הקבוצתי ואת שמות הבנות בקבוצה 2. 18 שקופיות, על פי הפירוט והסדר הבאים:
      - 9 שקופיות המכילות תמונה, קטע עיתון, קריקטורה או כל מקור ראשוני אחר שתבחרו       - 9 שקופיות מלוות, שמסבירות מה מראה המקור, ומה הוא מלמד על היישוב היהודי בא"י בין מלחמות העולם השקופיות יסודרו בסדר זה (מקור, הסבר, מקור, הסבר וכו')
3. סיכום: תשובה לשאלה (האם ההסטוריה חוזרת?) - מהי תשובתכן? יש לבסס אותה על המקורות שהבאתן. שימו לב: אין צורך במבוא, או בהסברים כללים (שלכן או של ספר הלימוד) לגבי התקופה! ועוד שימו לב אחד: כל תמונה, או מקור, חייבים לכלול הפניה ביבליוגרפית - לאתר, לעיתון או לספר ממנו נלקחו (גם כתובת אתר תספיק). המצגת תישלח אלי בדוא"ל כקובץ מצורף. את המצגות אעלה לבלוג, לאחר שתציגו אותן בפני הכתה.

ב. משוב אישי:

לאחר שסיימתן את הכנת המצגת, כתבו לי דוא"ל ובו תארו את תהליך העבודה שלכן:
אילו מקורות בחרתן, מדוע בחרתן דווקא במקורות אלו, האם הייתן מעדיפות לעשות את העבודה ביחידות ומדוע.
משוב זה יוגש על ידי כל אחת בנפרד, ולא יפורסם בשום דרך

בהצלחה!

וכך נראה חלק מהדף שפרסמתי בעקבות הגשת העבודות.



שתי הקבוצות הראשונות, אשר שלחו לי גם את המשובים על העבודה, כבר קיבלו הערות וציון (בקובץ השיתופי). למותר לציין שההערות לא פורסמו בבלוג. ועכשיו, כמה נקודות שאני רוצה להוסיף...

1. איך נתתי ציון? התייחסתי לקריטריונים הבאים: - עמידה בהוראות (שער, סדר שקופיות, גודל פונט וכו'). אם השתמשתן בפונט קטן - סימן שלא התמקדתן מספיק, או שבחרתן תמונה עמומה ולא מספיק מדויקת להבעת מחשבותיכן. - התמונות והמקורות:     - יש הפניה ביבליוגרפית (כתובת אתר בד"כ, אבל גם התייחסות לתאריך אם מדובר בקטע מעיתון, או למקום ולהקשר של התמונה).     - יש מגוון של סוגי מקורות.     - צל"ש לאלה שארגנו "מקור" משלהן (למשל, דיאגרמה שיצרו על בסיס הנתונים). - הסבר:     - יש הסבר ברור באשר לקשר שבין המקור לנושא. - סיכום:    - יש סיכום העונה על השאלה (רבותי, ההסטוריה חוזרת?)     - התמונות והמקורות, עם ההסבר שלהן, אכן מובילות את הקורא למסקנה (במלים אחרות: יש קשר בין התמונות והמקורות - בין אלו לאלו ובינן לבין המסקנה. לא מדובר באוסף מקרי של מקורות, אלא בכאלה שיוצרים השוואה, הדגמה של רציפות וחזרה או של הבדל). בעצם, זה המקום בו מרגישים שיש עורך למצגת, שמדובר ביצירה אחת מתמשכת, ולא באוסף עבודות מקרי. 2. הגיגים שעוסקים בעבודת הצוות: מה היו מטרותי בעבודה כזו? - ובכן, היו לי כמה: - קודם כל - שתראו את הרצף ההסטורי הנושאי (כי עד עכשיו למדנו כרונולוגית, לפי סדר ההתרחשויות, ועכשיו - הזמן לסקור את התקופה לפי נושאים) - כלומר, להכיר את ההסטוריה מעוד זוית-ראיה. - שנית - להחזיר אתכן לקרוא וללמוד את החומר, שזו בד"כ מטרת מבחן, בלי לבחון אתכן על כך. - לעבוד ביחד. כי כמעט בכל משימה שתבחרו או תיתקלו בה בחיים - תגלו שאתן עובדות בצוות, ברמה כזאת או אחרת. זה נכון בשירות הלאומי ובצבא, זה נכון בעבודה (טוב, אולי חוץ מאבטחת מוסדות חינוך, ומשק-בית ועוד כמה) - פרוייקטים דורשים הרבה אנשים. שלא לדבר על משפחה, ואפילו על כתה (חפש ת'שביעיסטית, מבצע שביעית, הכתרה...) - ובכל עבודת צוות יש כמה שלבים: יש חלוקת עבודה, ויש שלב שכל אחד עובד בנפרד, ובסוף - יש איחוד של העבודות. ורואים, ללא ספק, מתי השלם הוא רק סך חלקיו (כל אחת עשתה שלוש שקופיות, ואז אחת, או במקרה הטוב שלושתנו, כתבנו סיכום שנשמע כמו משהו אינטיליגנטי) ומתי הוא הרבה יותר (החלטנו יחד מה אנחנו מחפשות או שמות, באיזה סדר, היה דיון - עקרוני, לימודי, אסתטי). זו היתה הזדמנות (כן, אני יודעת שלא ראשונה ולא אחרונה, אז זו היתה עוד הזדמנות) לראות וללמוד על עצמכן: איך אתן עובדות עם אחרים, כמה זה יעיל - מבחינת ניצול זמן, מבחינת כמות העבודה, אבל גם מבחינת הרעיונות והתובנות שכל אחת בצוות מביאה אתה. אם נשארתן בצד ה"טכני" של העבודה המשותפת - מי עושה מה, ומי סוגרת קצוות - באמת לא הרווחתן הרבה, וגם זה משהו שכדאי שתחשבו עליו - מדוע זה כך ומה אתן לומדות מזה. ואם עבדתן ביחד, זה מקום למחשבה - מתי העבודה הקבוצתית תורמת לי, מה מידת השיתוף והפירוד הראויות בעבודה כזו, ומתי אעדיף לעבוד לבד, למרות ההפסדים שבעניין. 3. תגובות לרשומה הזאת: התלבטתי אם לאפשר כתיבת תגובות, והחלטתי שהרווח מצדיק הכרעה חיובית. אפשר לכתוב תגובות. אבל, אם אתן רוצות להגיב - הימנעו בבקשה מהתייחסות לחלק הצורני של המצגות, והתייחסו לעצם העבודה, הערכתה וסוגיית עבודת הצוות. בהצלחה במבחן במתימטיקה (אולי מישהי מכן תרים את עיניה מהמתימטיקה ותראה את הפוסט הזה לפני יום רביעי, לעולם אין לדעת (: ...) רחל

חיפוש ברשת וסקר תוצאות

לפני שנלמד לעומק את התקופה - נראה אותה ממעוף הציפור, או למעשה - ממעוף המרשתת (מה זה "מרשתת"?). עשיתן "סיעור מוח" פרטי, ואז קיבוצי, ועכשיו השלב הבא: לרשותכן 10 דקות לקרוא באופן חופשי על המתרחש בשנות ה-20 וה-30. לאחר מכן פתחו את הקובץ השיתופי הבא ומלאו שורה אחת שלו (5 דקות). כשתסיימו, מלאו בבקשה את הסקר הבא (5 דקות): זהו! חוזרים לשיעור.

משימה לסיכום - תחילת תקופת המנדט: לפניכן קובץ שיתופי ובו 15 שאלות. נעבוד בשיטת "כל הקודמת זוכה": כל אחת מחפשת חומר (אפשר בספר הלימוד, אפשר בכל מקום אחר) ועונה בקצרה בעזרת תגובה על אחת השאלות. כל אחת שעונה פוטרת את כל השאר מלענות על השאלה שלה!

חומה ומגדל: כל מה שהראיתי בשיעור נמצא גם בבלוג


הקמת יישובי "חומה ומגדל": קיבוץ שער-הגולן מקים חומר ומגדל לרגל יובל ה-50
מפת ההקמה בהתאם לסרטון הצג מפה גדולה יותר

רשומה ראשונה: למה לשתף פעולה? והוראות

זו הרשומה הראשונה שפרסמתי, יחד עם הזמנת הבנות להיכנס לבלוג באופן עצמאי ולהתחיל לעבוד:

אז מה התפקיד שלכן בבלוג הזה?
לקרוא אותו, כמובן! זה מה שעושים עם בלוג, לא?
לכתוב! - בתורנות קבועה (בת אחת בכל שבוע - עדכון שוטף של מה שהיה בשיעור)
להגיב, להאיר, להתווכח, לשאול, להוסיף קישורים, וכל דבר אחר שיכול להיות קשור להסטוריה
   
זה הכל?
לא, יש עוד משהו:
להכין שיעורי בית, כמובן! בסוף כל נושא יהיה פוסט של שאלות. חלקן חובה, חלקן רשות, לעבודה עצמית או זוגית. אתן תענו עליהן, ואני אגיב (וגם אתן), וכך ניצור ספריית שאלות ותשובות לשימוש כולנו.

ולמה שתעשו את זה?

- כי אתן מלאות רצון טוב?
- כי זה גימיק שנחמד לשתף איתו פעולה?
- כי הוא יועיל ללמידה ויהיה מסודר ונוח?
- כי זה חלק מהציון השנתי?
- כנראה שכל התשובות נכונות...

כך התחלנו: השיעור הראשון נפתח כשעל הלוח מוקרן הפוסט הזה

כמעט-כתה-י"א: בלוג ההסטוריה שלנו יוצא לדרך

הבלוג הזה ילווה אותנו במהלך השנה - עד שיהפוך להסטוריה...

1...     2...     3...  מת-חי-לים!


צילום: אימג'בנק / GettyImages
החנון שבתמונה הוא גברילו פרינציפ, האיש שמחזיק באחד התארים המפוקפקים ביותר בהיסטוריה העולמית. הוא נחשב לאיש שגרם לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, המלחמה שנטלה את חייהם של כ-10 מליון בני אדם.  ב-28 ביוני 1914 רצח פרינציפ את יורש העצר האוסטרו-הונגרי פרנץ פרדיננד ואת רעייתו סופי, כשהשניים נסעו במכונית השרד שלהם ברחובות סרייבו. הרצח הפעיל שרשרת של בריתות צבאיות שהסתיימה במלחמת העולם הראשונה - מלחמה כמוה לא ראה העולם עד אז. והנה תזכורת קצרה - איך נראתה המלחמה הזו:
עוד על המלחמה - ניתן למצוא פה אבל נקודת ההתחלה שלנו השנה היא דווקא כשהמלחמה מסתיימת... ואירופה נראית כך: מדינות אירופה לאחר הסכמי השלום של מלחמת העולם הראשונה כי השאלה הגדולה של האנושות עכשיו היא: איך מונעים מלחמה נוספת?